יום שני, 26 בדצמבר 2011

יין חם (פונץ')

בנר שביעי של חנוכה ארגנו הדלקת נר לילדים ולהורים מהגן של הילדה.

הכנתי פונץ' של יין חם ותפוזים, ויצא מצויין.
לדעתי חלק ממהצלחה מגיע מכיוון התפוזים שנקטפו מהעץ בחצר, שיש להם טעם חמצמץ נהדר.

רכיבים:
בקבוק יין אדום
מיץ מ-3-4 תפוזים
קליפה מכ-2 תפוזים (להסיר רצועות עם קולפן)
5 מסמרי ציפורן
מקל קינמון
אצבע קטנה של ג'ינג'ר, פרוסה לפרוסות דקות.
רבע עד חצי כוס סוכר
חצי כוס ליקר על בסיס תפוזים או ברנדי או קוניאק (אופציה ל"עוקץ")

הכנה:
מבשלים כ-20 דקות בטמפרטורה שהיא קצת לפני רתיחה. מגישים בהקדם, מחומם.
נדמה לי שאת העוקץ הליקרי עדיף להוסיף לקראת הסוף.




יום חמישי, 20 באוקטובר 2011

ארוחה קלה ופשוטה לילדים - קרפ עם גבינה

מאז שהבת שלי גדלה והתחילה לאכול אוכל אמיתי, צריך להכין לה שתי ארוחות קלות ביום.
האופציה הפשוטה והמקובלת היא ביצה - חביתה או מקושקשת בעיקר.
לי זה נמאס אחרי כשבוע, והתחלתי לנסות ולגוון את הביצה הרגילה.

שיקולים מרכזיים בהכנת ארוחה קלה שכזו הם הזמן המוקדש להכנה, וכמות הכלים שצריך לשטוף אחריה.
האמת שזמן רב רציתי למדוד זמני הכנה של חביתה לעומת חלופות אחרות, כדי שהפוסט הזה יהיה מפורט ומגובה בראיות, אבל אני מתקשה למצוא את הזמן לכך, אולי בהמשך.
בינתיים, מכיוון שכבר נתתי את המתכון לעמיתה לעבודה, והיא חזרה מאוד מרוצה ואמרה שהילדים שלה מאוד אוהבים את זה, ומכיוון שחבר אחר שהיה אצלי כשהכנתי את הקרפים ביקש את המתכון (עדכון מאוחר - גם הוא מדווח שזה שינה את נוהל ארוחת ערב והם כל הזמן מכינים), אני מפרסם אותו פה.

כשלא היה לי לחם, ועל מנת לתמוך מבחינה פחמימתית בארוחה, ניסיתי להכין קרפים, שמוסיפים קמח לביצה:

בלילה:
~ 1 ביצה (משקל תוך הביצה בה השתמשתי על מנת לבדוק משקלים היה 55 גרם)
~ כ-8 גרם קמח (כדאי להתחיל בלבן, שיעבוד טוב יותר מבחינת מרקם וגמישות של הקרפ. אפשר לנסות בהמשך גם מלא)
~ כ-13 גרם חלב.

מערבבים בקערה עם מזלג.

* אם אין לכם משקל אלקטרוני אני עושה לפי העין והרגש - אחרי פעם-פעמיים צוברים ביטחון, ובכל מקרה שום אסון לא יכול לקרות. אני שם חופן קמח של 4 אצבעות, ומוזג חלב לפי העין, נדמה לי שזה משהו כמו כף או שתיים - צריך שהבלילה תהיה נוזלית יחסית. מקסימום זה קצת דומה מדי לחביתה בפעם הראשונה (אפשר לתקן עם תוספת קמח וחלב). זה גם לא נורא שזה יהיה מעט חביתתי, נדמה לי שבהתחלה הייתי יותר לכיוון החביתה, זה מעין אומלט אבל קצת יותר יציב וגמיש מחביתה, וגם טעים יותר בלי הרבה יותר השקעה.
 נדמה לי גם שכך זה יותר קרפ קלאסי, ושאם שים יותר מדי קמח וחלב זה יוצא קצת פחות עדין וטעים.

מילוי:
~ גבינה צהובה (והכי טוב - פרמזן)
~ גבינת פטה
~ מעט עירית (3-4 חיתוכים דקים מזר - מאוד נוח לחתוך עירית ולשמור אותה בשקית במקרר)
* הכל אופציונאלי ואפשר גם לגוון.

מגררים את הגבינות על פומפיה, קוצצים את העירית, מערבבים.

מחממים מחבת בינונית\גדולה עם מעט מאוד חמאה, או שמן זית. את העודפים מהשמן אפשר לשפוך לתוך הבלילה תוך ערבוב (על מנת שהביצה לא תתבשל מהחום).

שופכים ישר מהקערה מעט מהבלילה למחבת החמה ומייד מפזרים אותה על פני כל השטח על ידי הטיה וניעור של המחבת. אם נשאר נוזל עדיף להחזיר לקערה מאשר להכין קרפ עבה.
כשעולות בועות מפזרים את המילוי על חצי מהקרפ. מקפלים בעזרת מחתה את החצי הריק על המלא, ומבצעים עוד קיפול לרבע. משאירים עוד כמה שניות והופכים להזהבה סופית וכדי להמיס את הגבינות.

מבלילה של ביצה אחת אני מכין 2-3 קרפים, תלוי כמובן בגודל המחבת.

* מבחינת קושי בהכנה - זה לא הרבה יותר קשה מחביתה, בהנחה שיש לכם פומפיה נוחה לעבודה עבור הגבינה.
* מבחינת זמן - התוספת העיקרית היא בארגון המילוי, שיכול להיות מאוד קצר (כדקה להערכתי) והטיגון של 2-3 חביתיות במקום טיגון אחד.
* מבחינת כלים לשטוף מעבר לכלים של חביתה - יש רק את הפומפיה והמחתה.
   אפשר לספור גם גם קרש חיתוך וסכין בשביל העירית, אבל בארוחה כזו בדרך כלל נכין גם סלט קטן. ואם לא, אפשר לחתוך גם בצלחת.
* אם מכינים יותר מביצה אחת כדאי להשתמש במצקת.

שורה תחתונה - אם חביתה לוקחת 3-4 דקות, אני מנחש שהקרפים לוקחים 6-7.
התמורה שווה את ההשקעה - ארוחה משודרגת מאוד, ואם משתמשים בחומרי גלם טובים זו ארוחת פאר של ממש.


יום שבת, 9 ביולי 2011

משמשים מיובשים

בימים אלה עונת המשמשים מסתיימת, ובדיוק נפלנו על כמה ימים חמים ויבשים, בדיוק ימים שמתאימים לייבוש משמשים.

כל מה שצריך זה מרפסת פתוחה, או שטח פתוח בחצר או על גג.

את המשמשים החצויים ומגולענים אפשר להניח על קרטונים, ניילונים, או נייר אלומיניום, עדיף כשהצד העגול למטה.

הקרובים עברו כבר 2-3 שעות בצהריים, את הרחוקים בדיוק סיימתי לפרוס

המשמשים מתייבשים, מאבדים צבע והופכים חומים ומתייבשים, אוספים אותם לכלי סגור כשהם מוכנים. טעים מאוד וממכר כנשנוש.


כדי לשמור על הצבע ולשפר במעט את הטעם אפשר להשרות אותם לכמחצית השעה בסירופ סוכר ומיץ לימון:


סירופ סוכר לימוני: להמיס חצי קילו סוכר בשתיים-שלוש כוסות מים, להוסיף מיץ מלימון אחד.


* ביום שישי הנחתי 10 קילו משמשים, אמשיך ואעלה תמונות בימים הקרובים במעקב אחר התפתחות הייבוש.

יום שלישי, 14 ביוני 2011

מדריך שימושי להכנת לחם מחמצת

טוב, כבר כתבתי פוסט אחד על לחם, אבל הוא יצא קצת מעורפל ומהוגג, אז החלטתי לכתוב מדריך מעט שימושי יותר להכנת לחם:


מחמצת
בשביל להכין לחם מחמצת צריך מחמצת, שהיא תרבית של שמרים, פטריות חד-תאיות, יצורים זעירים. עוד על מחמצת בדף הזה.

כדי להתחיל מחמצת מניחים קערה עם קמח ומים ביחס 1:1 בנפח באוויר הפתוח, במטבח. אחרי 24-72 שעות חוזרים לבדוק. אם יש עיסה עם ריח קצת חמצמץ, זה הצליח.


כנראה ייתכן מצב של עיסה אפורה עם ריח רע - שאז צריך לזרוק את התערובת ולהתחיל מהתחלה.

ממשיכים להוסיף קמח ומים עד שמקבלים נפח של קערה בינונית. אז אפשר להכניס למקרר ולהמשיך להאכיל אותה קצת פעם בכמה ימים. כדאי לעשות את זה במתינות, ולחכות שבוע שבועיים לפני שמתחילים להשתמש במחמצת ולאפות איתה לחם.

דרך אחרת להכין מחמצת היא פשוט לקחת קצת ממישהו שכבר מחזיק אחת בבית.
אחרי שיש מחמצת בסיסית,  צריך להחליף מדי פעם חלק מהמחמצת בעוד קמח ועוד מים, אבל אם מכינים לחם פעם בשבועיים, אז פשוט ממלאים חזרה את החומר שלוקחים לצורך הכנת הלחם, וחוץ מקצת מקום במקרר (שם השמרים מתרבים לאט יותר, והמחמצת דורשת פחות תחזוקה), אין טרחה בהחזקתה.


כמויות של קמח ומים אחרי השלב הראשוני צריכות להיות משהו כמו 1:2 לטובת הקמח. אני לא מקפיד על יחסים, מרגיש באצבע שהעיסה לא תהיה נוזלית מדי אבל לא בצקית.


הכנת לחם

בצק:
משקל:
400 גרם מחמצת
1000 גרם  קמח לחם (2) או קמח כפרי (3) של שטיבל
20 גרם מלח
600-550 גרם מים (לפי התחושה, אפשר להוסיף מים או קמח שיהיה בצק מוצק ולא נוזלי, אך כזה שניתן ללוש)
נפח:


שתי כוסות מחמצת
1 קילוגרם קמח
2.5-3 כוסות מים


 1 כף גדושה מלח גס


מערבבים היטב, לשים היטב כ-5-15 דקות, עדיף 15. מכניסים לקערה, מרטיבים עם הידיים את החלק החיצוני, מכסים במגבת, ומשאירים בטמפ' החדר, ל-2-12 שעות.
זה שלב התפיחה הראשונית.


תפיחה שניה
את הבצק שתפח מוציאים מהקערה למשטח, לשים כדי להוציא את כל הגז שיש בפנים, אפשר להוסיף בשלב הזה כל מיני גרעינים\אגוזים\עגבניות מיובשות\זיתים (אני מוסיף בד"כ גרעינים - פשתן, חמניות, שומשום, פרג...).
מעצבים לשתי כיכרות יפות, מרטיבים בעדינות עם כפות ידיים רטובות, ומשאירים לעוד 2-4 שעות בחוץ, על נייר אפיה משומן בעדינות שמונח על קרש. מדליקים תנור, שיתחמם, ל-250 מעלות.

אפייה

אם יש אבן שמוט כמובן שמאוד רצוי להשתמש בה. אם אין, כדאי לשים תבנית בתנור, מראש.


אחרי 2-3 שעות, כשהתנור חם, מרטיבים שוב את החלק החיצוני של הכיכרות עם ידיים רטובות. זורים קצת גרעינים - פרג, שומשום, או תערובת גרעינים, חותכים כמה חתכים, בעיצוב יפה, ומכניסים לתנור.

כדאי שהסביבה בתנור בשלב הזה תהיה לחה, ובשביל זה זורקים כמה קוביות קרח לרצפת התנור, אפשר גם להניח כלי עם מים רותחים בתנור.

בשלב הראשון תתרחש תפיחה מסיבית. בשביל זה יצרנו סביבה לחה - כדי שהקרום לא יתקשה ויפריע לתפיחה.

אחרי 10-15 דקות נגמר השלב הזה. מנמיכים את הטמפרטורה ל-200 מעלות ומשאירים לעוד 30-45 דקות. בודקים, ומוציאים כשהלחם נראה שחום היטב מכל הכיוונים.
מוציאים ונותנים ללחמים להצטנן על רשת (או על הברזלים של הכיריים) לאיזה שעה שעתיים לפחות, עד לילה. פורסים.

קמח מלא

בקמח מלא אין מספיק גלוטן, שהוא חומר עם מולקולות ארוכות שיוצרות מעין רשת תלת מימדית, בתוכה נכלא הגז שהשמרים פולטים, מה שיוצר תפיחה ולחם אוורירי. לכן כשמשתמשים בקמח מלא צריך להוסיף גלוטן טהור (אפשר לקנות בחנויות טבע ומוצרי אפייה), ועדיף להשתמש גם בתערובות של קמח מלא וקמח לחם, או קמח מלא וקמח כפרי.
הגלוטן שמוסיפים צריך להיות ביחס של כ-1:10 למשקל הקמח המלא (אם משתמשים ב-700 גרם שטיבל 2 ו-300 גרם קמח מלא - אז צריך להוסיף 30 גרם גלוטן). אם אין משקל - 1 כף גדושה גלוטן לכל חצי קילו קמח מלא.
קמח מלא כדאי ללוש יותר על מנת להאריך את המולקולות, והוא דורש גם קצת יותר מים בתערובת, כיוון שהוא סופח יותר נוזלים.



לפעמים בפעמים הראשונות יוצאים לחמים בינוניים - אולי המחמצת צעירה מדי, או שהוא יצא נוזלי (שאז אפשר "להציל" אותו ולאפות בתוך תבנית עמוקה), אבל עם הזמן לומדים להכין לחמים מעולים.

לחם

כאמור בפתיחה - עוד מידע אפשר למצוא ב פוסט אחר שלי, קצת ארוך יותר, באותו נושא.




יום חמישי, 5 במאי 2011

אורז מלא מוקפץ עם ירקות

מתכון מהיר יחסית וקל מאוד, יצא לי אתמול מאוד מאוד טעים:

2 כוסות אורז מלא
קצת שמן זית משובח

על אש גבוהה מלהיטים בסיר את האורז, תוך ערבוב. כשיש ריח נעים של אורז מעט קלוי, מוסיפים קצת שמן זית (2 כפות?), ושמים מים לרתוח בקומקום. ממשיכים לערבב, וכשהאורז חם מאוד מוסיפים 2 כוסות מים רותחים. ממשיכים על אש גבוהה עד שהאורז כמעט מבצבץ מפני המים. מכסים ומשאירים עוד חצי שעה על אש נמוכה.

בינתיים:

שמן זית משובח
2 בצל בינוני
1 שומר בינוני
2-3 גזרים
חתיכה קטנה של שורש פטרוזיליה
חתיכה קטנה של שורש סלרי
4-5 שיני שום


3 קישואים, מהסוג הירוק כהה.
3 גמבות אדומות ארוכות
חצי כרובית
חבילת פטריות שמפיניון\פורטבלו


 מתחילים לחתוך גס ומהר לרצועות, לפי הסדר ברשימה, ולהכניס לווק\מחבת גדולה.
מדליקים אש גבוהה כשהשומר והגזר כבר חתוכים, ומערבבים מדי פעם.

האורז
2 ביצים
חומץ בן יין
סויה
מלח
שמן זית\שמן שומשום

זר בצל ירוק


כשהכל מוכן מוסיפים את כל האורז לווק, מערבבים ומוסיפים את הביצים תוך ערבוב(עדיין על אש גבוהה).
מוסיפים את הנוזלים לפי העין (אולי 1-2 כפות חומץ, 2-3 כפות סויה, 2-3 כפות מלח, 2-3 כפות שמן) ומערבבים.
מכבים את האש, מוספים את הבצל הירוק חתוך דק, מערבבים שוב ומגישים.

מאוד טעים.

יום חמישי, 10 בפברואר 2011

פשטידת חצילים

מתכון שאילתרתי לאשתי במייל, אחרי ש(משום מה)חזרה מהשוק בלי המנגולד\תרד\פטריות הרגילים ששימשו אותי לפשטידות בזמנו, והיה צריך לאלתר משהו לקראת אירוע שעמדנו לערוך בבית. היו בבית כמה חצילים ושומר, אז החלטתי שהם ישחקו את תפקיד הירק בפשטידה, התוצאה יצאה מוצלחת למדי.

למעשה המתכון טוב לרוב הפשטידות - קלתית הבצק זהה, וגם העיקרון של השאר - לטגן\לאפות את הירק, לערבב עם גבינה טובה, לשפוך מעל תערובת של ביצים ושמנת מתוקה ולקשט. 


את הקלתית לקחתי מאהרוני, ראו כאן, לדוגמא.

קלתית בצק

חומרים
~2 כוסות קמח רגיל מנופה
~180 גרם חמאה קרה מאוד וחתוכה לקוביות קטנות.
~כפית שטוחה מלח
~1 ביצה
~אם לא מתגבש אפשר להוסיף 2-3 כפות מים קרים

הכנה:
מעבד מזון: שמים את כל החומרים למעט המים במעבד מזון. מעבדים מעט. מוסיפים מים אם צריך

ומעבדים עד שכל החומרים נאספים לכלל בצק אחיד.

בידיים: הסכנה היא שהבצק יתחמם והחמאה תימס. אם עובדים בידיים עובדים עם חמאה ששהתה כמה דקות בפריזר - שתהיה קרה מאוד. אפשר לקרר קצת את הידיים לפני זה - לשטוף אותן במים קרים מאוד, או להחזיק משהו מהפריזר כך שהידיים תהיינה קרות (הידיים לא מתחממות כל כך מהר ל-37 מעלות, הן נשארות קרות זמן מה). בכל מקרה משתדלים לעבוד מהר, כדי למנוע מהבצק להתחמם.

עוטפים בניילון נצמד/שקית ניילון ומכניסים לשעה לפחות במקרר.

לפני האפייה מוציאים את הבצק מהמקרר, מניחים לו לחמש דקות ואחר כך מרדדים
על משטח מקומח במערוך לעובי של קצת פחות מחצי סנטימטר וקוטר של כ-5 ס"מ
יותר מהתבנית.

כדי להעביר את הבצק לתבנית - אפשר לגלגל אותו בעדינות על המערוך, להרים אותו ולאט לאט לפרוס על התבנית.
מהדקים את הבצק לתחתית ודפנות התבנית ומסירים עודפי בצק, דוקרים ומחזירים לקירור עד האפייה. יש מי שאופה את הקלתית אפייה קצרה, של 10 דקות, לפני ששמים בה את המלית. אני לא עושה כך.

מלית

~ 2 חצילי יריחו גדולים או 3 חצילים בינוניים

מקלפים בסכין, פורסים לפרוסות עבות (~1 סנטימטר), מניחים על נייר אפייה משומן בשמן זית משובח, מורחים בידיים\במברשת שמן זית בנדיבות על שני הצדדים ומפזרים מעט מלח ים. מכניסים לתנור ל-120 מעלות לשעה-שעה וחצי או עד שמזהיב עמוקות. הופכים באמצע הדרך, כמובן.
~3-4 בצלים בינוניים
~3-4 שורש שומר בינוני
~ שמן זית

מקלפים, מהשומר מסירים קליפות חיצוניות עציות וגבעולים. פורסים לפרוסות דקות ומטגנים בשמן זית במחבת גדולה או סיר גדול על אש בינונית-קטנה - שירחש אבל לא יותר מזה (אצלי - האש הקטנה של הלהבה הגדולה ביותר).
כשזהוב קלות, על גבול השקוף, מכבים את האש. ממליחים מעט.

~ 150-200 גרם גבינת פטה
גוגל מוגל:
~ קרטון שמנת מתוקה
~ 2 ביצים
~ מלח
~פלפל שחור

פורסים את הגבינה לפרוסות דקות.

טורפים את השאר בקערה.

מרצפים את המלית (שאפינו 10 דקות) שכבה של בצל ושומר מטוגנים, שכבה של פרוסות גבינה ושכבה של פרוסות חציל. משהו כמו 3 שכבות של חציל, וסיים בבצל ושומר. שופכים על הכל את הגוגל-מוגל, מנערים קלות שישקע ויגיע לכל המקומות. אפשר לקשט עם חצאי עגבניות שרי, או פטרוזיליה קצוצה דק, או גם וגם, ואפשר גם עם כדורי מוצרלה קטנטנים חצויים.

מכניסים לתנור לעוד כחצי שעה, או עד שזה מוכן - בודקים ומסתכלים מלמטה לראות שהבצק נאפה מספיק והוא זהוב-עמוק.

יום שבת, 5 בפברואר 2011

ממולאים

ממולאים - גרסא פרטית שלי למאכל המוכר. אני אוהב יותר את הגרסא האפויה:

 תערובת המילוי:
*~ 2-3 בצלים בינוניים
* ~1-2 כרישות, החלק הלבן בלבד
* ~חצי פלפל חריף, ירוק בלבד, בלי גרעינים וקרום לבן
* ~ גזר
* ~שורש סלרי בינוני
* ~שורש פטרוזיליה בינוני

* ~חצי כוס שמן (עדיף שמן זית טוב)

קוצצים הכל לקוביות קטנות (אפשר גם לגרר בפומפיה גסה, לא את הפלפל החריף), מטגנים בשמן על אש בינונית (הלהבה הקטנה של האש הגדולה), תוך ערבוב מזדמן, עד שנהיה שקוף עד מזהיב.

* ~1 קילוגרם בשר טחון - עדיף שומני, אפשר כבש, או בקר עם שומן כבש. לפעמים אני מערבב עם עוף טחון

מזיזים את הירקות הצידה, לאזור שלא מתחת ללהבה, או מוציאים החוצה לקערה, מוסיפים את הבשר הטחון ומפרידים לפירורים עם כף העץ עד שהכל מאפיר.

* הרבה עגבניות - בין 1-4 קילו, אפשר פחות ולפצות ברסק עגבניות לעצלנים, או אם אין עגבניות יפות.


חותכים (בזמן שהשאר מיטגן) לקוביות קטנות, הכי טוב לחלוט ולקלף, אבל לא חייבים.
מוסיפים את כל העגבניות בבת אחת ומשאירים על הלהבה הכי גבוהה עד שרותח.

מורידים לאש בינונית ושומרים על רתיחה עד שמסמיך ומתעבה.

אפשר גם להכין בנפרד רוטב עגבניות ולערבב, אבל חבל על הכלים.

בינתיים:



* צנוברים (לא חובה)
קולים - שמים במחבת ומחממים תוך ערבוב (או הקפצה) עד שמזהיב. זהירות רבה - זה נשרף בשניות ואין דרך חזרה.

* 1-1.5 כוסות אורז
* 2 כפות שמן

מלהיטים את השמן בסיר כבד, מוסיפים את האורז, מרתיחים מים בקומקום ומערבבים את האורז. כשהוא מתלהט והמים רתחו, מוסיפים 1.5 כוסות מים וממליחים. מכסים ומעבירים לאש קטנה ל-10 דקות.


* זר פטרוזיליה וזר שמיר, או עשבי תיבול אחרים לפי הטעם

לוקחים כל זר, מגלגלים את קצהו, מקפלים פעם אחת - עד לתחילת העלים, מחזיקים הדוק ביד אחת וקוצצים דק דק עם היד השניה.

בפעם האחרונה שהכנתי היה לי המון תרד מצויין ועלי סלק (מעין מנגולד קטן). מילאתי את המנגולד, ואת העלים הפחות מתאימים, וחבילה של עלי תרד, חלטתי (דקה במים רותחים ואז מים קרים) והוספתי גם לתערובת.

הירקות:

* פלפלים מכל הצבעים
* קישואים (העגולים הכי טובים)
*עלי כרוב
* עלי מנגולד
* עלי גפן

מסירים את ה"ראש" של הפלפלים, מנקים היטב מגרעינים וקרום לבן. כמובן ששומרים את הראש.
מסירים גם את הראש של הקישואים, מרוקנים את תכנם בכפית (אפשר להוסיף אותו לתערובת, או לטגן בנפרד ולאכול - מתכון בסוף). אם משתמשים בקישואים ארוכים - אפשר לעשות "סירות".
את העלים - כרוב חולטים במים רותחים, לריכוך. גם מנגולד עדיף, אבל לא חייבים. את העלי-גפן מרטיבים.

מברישים בשמן תבנית בשרית גדולה. מברישים היטב מבפנים ומבחוץ גם את הירקות.


חזרה למילוי:

כשהרוטב סמיך מאוד מסירים מהאש. מצננים. מערבבים עם האורז הצנוברים והעלים.


ממלאים את הירקות ומסדרים בתבנית, עדיף בשכבה אחת. אם אפשר, עדיף להפריד בין הפלפלים והקישואים הממולאים, להם לוקח הרבה זמן, לבין העלים וסירות הקישואים, שאפייתם מהירה יותר, אבל זה קריטי.

 אופים בתנור 30-40 דקות, או עד שהפלפלים צלויים קמעה.
 
בתיאבון