יום חמישי, 20 באוקטובר 2011

ארוחה קלה ופשוטה לילדים - קרפ עם גבינה

מאז שהבת שלי גדלה והתחילה לאכול אוכל אמיתי, צריך להכין לה שתי ארוחות קלות ביום.
האופציה הפשוטה והמקובלת היא ביצה - חביתה או מקושקשת בעיקר.
לי זה נמאס אחרי כשבוע, והתחלתי לנסות ולגוון את הביצה הרגילה.

שיקולים מרכזיים בהכנת ארוחה קלה שכזו הם הזמן המוקדש להכנה, וכמות הכלים שצריך לשטוף אחריה.
האמת שזמן רב רציתי למדוד זמני הכנה של חביתה לעומת חלופות אחרות, כדי שהפוסט הזה יהיה מפורט ומגובה בראיות, אבל אני מתקשה למצוא את הזמן לכך, אולי בהמשך.
בינתיים, מכיוון שכבר נתתי את המתכון לעמיתה לעבודה, והיא חזרה מאוד מרוצה ואמרה שהילדים שלה מאוד אוהבים את זה, ומכיוון שחבר אחר שהיה אצלי כשהכנתי את הקרפים ביקש את המתכון (עדכון מאוחר - גם הוא מדווח שזה שינה את נוהל ארוחת ערב והם כל הזמן מכינים), אני מפרסם אותו פה.

כשלא היה לי לחם, ועל מנת לתמוך מבחינה פחמימתית בארוחה, ניסיתי להכין קרפים, שמוסיפים קמח לביצה:

בלילה:
~ 1 ביצה (משקל תוך הביצה בה השתמשתי על מנת לבדוק משקלים היה 55 גרם)
~ כ-8 גרם קמח (כדאי להתחיל בלבן, שיעבוד טוב יותר מבחינת מרקם וגמישות של הקרפ. אפשר לנסות בהמשך גם מלא)
~ כ-13 גרם חלב.

מערבבים בקערה עם מזלג.

* אם אין לכם משקל אלקטרוני אני עושה לפי העין והרגש - אחרי פעם-פעמיים צוברים ביטחון, ובכל מקרה שום אסון לא יכול לקרות. אני שם חופן קמח של 4 אצבעות, ומוזג חלב לפי העין, נדמה לי שזה משהו כמו כף או שתיים - צריך שהבלילה תהיה נוזלית יחסית. מקסימום זה קצת דומה מדי לחביתה בפעם הראשונה (אפשר לתקן עם תוספת קמח וחלב). זה גם לא נורא שזה יהיה מעט חביתתי, נדמה לי שבהתחלה הייתי יותר לכיוון החביתה, זה מעין אומלט אבל קצת יותר יציב וגמיש מחביתה, וגם טעים יותר בלי הרבה יותר השקעה.
 נדמה לי גם שכך זה יותר קרפ קלאסי, ושאם שים יותר מדי קמח וחלב זה יוצא קצת פחות עדין וטעים.

מילוי:
~ גבינה צהובה (והכי טוב - פרמזן)
~ גבינת פטה
~ מעט עירית (3-4 חיתוכים דקים מזר - מאוד נוח לחתוך עירית ולשמור אותה בשקית במקרר)
* הכל אופציונאלי ואפשר גם לגוון.

מגררים את הגבינות על פומפיה, קוצצים את העירית, מערבבים.

מחממים מחבת בינונית\גדולה עם מעט מאוד חמאה, או שמן זית. את העודפים מהשמן אפשר לשפוך לתוך הבלילה תוך ערבוב (על מנת שהביצה לא תתבשל מהחום).

שופכים ישר מהקערה מעט מהבלילה למחבת החמה ומייד מפזרים אותה על פני כל השטח על ידי הטיה וניעור של המחבת. אם נשאר נוזל עדיף להחזיר לקערה מאשר להכין קרפ עבה.
כשעולות בועות מפזרים את המילוי על חצי מהקרפ. מקפלים בעזרת מחתה את החצי הריק על המלא, ומבצעים עוד קיפול לרבע. משאירים עוד כמה שניות והופכים להזהבה סופית וכדי להמיס את הגבינות.

מבלילה של ביצה אחת אני מכין 2-3 קרפים, תלוי כמובן בגודל המחבת.

* מבחינת קושי בהכנה - זה לא הרבה יותר קשה מחביתה, בהנחה שיש לכם פומפיה נוחה לעבודה עבור הגבינה.
* מבחינת זמן - התוספת העיקרית היא בארגון המילוי, שיכול להיות מאוד קצר (כדקה להערכתי) והטיגון של 2-3 חביתיות במקום טיגון אחד.
* מבחינת כלים לשטוף מעבר לכלים של חביתה - יש רק את הפומפיה והמחתה.
   אפשר לספור גם גם קרש חיתוך וסכין בשביל העירית, אבל בארוחה כזו בדרך כלל נכין גם סלט קטן. ואם לא, אפשר לחתוך גם בצלחת.
* אם מכינים יותר מביצה אחת כדאי להשתמש במצקת.

שורה תחתונה - אם חביתה לוקחת 3-4 דקות, אני מנחש שהקרפים לוקחים 6-7.
התמורה שווה את ההשקעה - ארוחה משודרגת מאוד, ואם משתמשים בחומרי גלם טובים זו ארוחת פאר של ממש.